מסלול מומלץ לחודש בווייטנאם – חוויה משפחתית מהשטח

וייטנאם היא מדינה ארוכה וצרה בדרום מזרח אסיה, הגובלת בסין מצפון, לאוס וקמבודיה ממערב וים סין הדרומי ממזרח. בווייטנאם חיים למעלה מ־100 מיליון תושבים, והיא מתאפיינת בהיסטוריה עשירה ותרבות עמוקה שמורגשת כמעט בכל פינה. המדינה משלבת בין מסורת עתיקה למודרניות מתפתחת, בין מקדשים, שווקים ואוכל רחוב לבין קו חוף ארוך, שדות אורז ירוקים, הרים ומפרצים מרהיבים.

לכל הפוסטים על וייטנאם

טסנו לוייטנאם לטיול משפחתי עם דן שהיה בן שלוש וחצי ולי, שהייתה בת עשרה חודשים, ובמהלכו גילינו מדינה מגוונת בצורה יוצאת דופן. וייטנאם מציעה שילוב נדיר של טבע עוצר נשימה, חופים יפים, ערים מלאות חיים ואוכל מהטובים שטעמנו. למרות היותה יעד מתויר, היא מצליחה לשמור על תחושת אותנטיות ומזכירה במובנים רבים את תאילנד של לפני כמה עשורים.

כאן תוכלו למצוא הכול, מטיול תרמילאים פשוט ועד חופשות יוקרה עם שפים פרטיים ומסעדות מישלן. את כל הטיול ארגנו עצמאית לחלוטין, וזה היה הרבה פחות מורכב ממה שציפיתי. בפוסט הזה אני שמחה לשתף את כל ההמלצות, הטיפים והרשמים שלי מהטיול.

עונה מומלצת לטיול בוייטנאם

וייטנאם היא מדינה ארוכה ומגוונת, ולכן עונת הטיול המומלצת משתנה בהתאם לאזור. באופן כללי, התקופה הנוחה ביותר לטיול ברוב חלקי המדינה היא בין פברואר לאפריל ובין ספטמבר לנובמבר, אז מזג האוויר נעים יחסית, הלחות נמוכה יותר ויש פחות גשמים. הקיץ (מאי–אוגוסט) חם ולח, עם גשמים טרופיים בעיקר בשעות אחר הצהריים, ואילו החורף (דצמבר–ינואר) נעים בדרום אך קריר ולעיתים גשום בצפון. היתרון הגדול של וייטנאם הוא שניתן לטייל בה כמעט כל השנה, פשוט להתאים את המסלול והציפיות לעונה.

כשמטיילים מחוץ לעונה, כדאי לקחת בחשבון שיש צורך בגמישות מסוימת ובאפשרות לשנות תכניות תוך כדי הטיול. אנחנו טיילנו בחודשים ספטמבר ואוקטובר, שנחשבים לפחות אידיאליים לטיול בצפון המדינה. לקחנו זאת בחשבון כבר בשלב התכנון והכנו מראש תכנית גיבוי למקרה שנצטרך לוותר על המרכז או הצפון, מה שגם קרה בפועל.

הגעה לוייטנאם והוצאת אשרה

הדרך הנפוצה ביותר להגיע לווייטנאם היא בטיסה בינלאומית לאחת הערים הגדולות, האנוי או הו צ'י מין סיטי, אליהן מגיעות מדי יום טיסות רבות מרחבי העולם. מעבר לכך, בווייטנאם קיימים גם שדות תעופה בינלאומיים נוספים, כמו השדה באי פוקוק ובעיר דה נאנג, שיכולים לשמש כנקודת כניסה או יציאה בהתאם למסלול הטיול.

כל מי שנכנס לווייטנאם נדרש להוציא אשרת כניסה דיגיטלית (e-Visa) מראש, ואינו יכול לעלות לטיסה ללא הצגת האישור. את הוויזה ניתן להוציא בקלות יחסית דרך האתר הרשמי של ממשלת וייטנאם, בתשלום אגרה.

חשוב לדעת: כל נוסע, בכל גיל, חייב בהוצאת ויזה נפרדת, כולל ילדים קטנים ותינוקות. מומלץ להגיש את הבקשה כמה ימים מראש ולוודא שכל הפרטים תואמים בדיוק לדרכון.

טיפים כלליים

סוכן כן או לא?

בשלב תכנון הטיול, אחד הדברים שהכי בלטו לי היה שרוב האנשים מעדיפים לסגור טיול לווייטנאם דרך סוכן. הסיבה העיקרית לכך היא החשש מטיול במדינה גדולה, שכולל לא מעט מעברים, לצד הפחד מהלא מוכר ומהתנהלות עצמאית במקום רחוק.

אנחנו, גם בטיול הזה כמו בכל הטיולים שלנו, בחרנו לסגור הכול באופן עצמאי, ולא התחרטנו לרגע. הרגשנו שהטיול מתנהל בקצב שמתאים לנו בדיוק, עם חופש מלא לשינויים של הרגע האחרון, כפי שאכן נדרשנו לעשות במהלך הדרך. עבורנו, הגמישות והשליטה במסלול היו יתרון משמעותי.

המלצות ודירוגים

כל מי שטייל בווייטנאם יודע שהדירוגים של מלונות, מסעדות ואטרקציות בגוגל ובאפליקציות השונות לא תמיד משקפים את המציאות, בלשון המעטה. לא פעם תמצאו מקומות עם דירוג גבוה שלא עומדים בציפיות, ולהפך. אז איך בכל זאת לא נופלים? נצמדים להמלצות של אנשים שאתם סומכים עליהם, מעמיקים בקריאה בקבוצות ובפורומים, ובעיקר לומדים לקרוא ביקורות בצורה חכמה.

מומלץ לחפש בביקורות את הדברים שחשובים לכם באמת: אם אוכל הוא חלק מרכזי מהחוויה חפשו התייחסויות לארוחת הבוקר ולרמת האוכל; אם אתם מטיילים עם ילדים, בדקו מה כותבים על התאמה למשפחות, נוחות וחדרים. קריאה מדויקת בין השורות עושה את כל ההבדל.

מטבע

המטבע הרשמי של וייטנאם הוא דונג וייטנאמי (VND). מדובר במטבע עם ערכים גבוהים מאוד, כך שסכומים של מאות אלפים ואף מיליוני דונג הם עניין יומיומי, מה שיכול לבלבל בהתחלה, אבל מתרגלים לזה מהר.

ברוב המקומות משלמים במזומן, במיוחד בדוכני אוכל, שווקים ועסקים קטנים, בעוד שבמלונות, ריזורטים, מסעדות גדולות וחנויות מסודרות ניתן לרוב לשלם גם באשראי.

ניתן למשוך כסף מכספומטים בערים הגדולות ובאזורי תיירות, ומומלץ להחזיק תמיד מזומן קטן לנסיעות, אוכל רחוב וטיפים. באופן כללי, וייטנאם נחשבת ליעד זול יחסית, וההתנהלות הכספית בה פשוטה ונוחה גם בטיול משפחתי.

ביטחון

באופן כללי, הרגשנו בטוחים מאוד לטייל בווייטנאם, גם כמשפחה עם ילדים קטנים, ולא חווינו תחושת איום או חוסר ביטחון אישי. וייטנאם נחשבת ליעד בטוח יחסית למטיילים, והפשיעה האלימה כלפי תיירים נדירה. 

נשים המטיילות לבד ירגישו לרוב בטוחות, אך עדיין כדאי להפעיל שיקול דעת. בסך הכול, עם התנהלות נבונה וערנות, וייטנאם היא יעד נוח ובטוח מאוד לטיול.

שירותי רפואה

וייטנאם נחשבת למדינה מתפתחת, ושירותי הרפואה בה אינם אחידים בכל רחבי המדינה. בערים הגדולות ובאזורי תיירות מרכזיים ניתן למצוא מרפאות ובתי חולים פרטיים ברמה טובה, אך באזורים כפריים או מרוחקים הנגישות והשירות מוגבלים יותר. במהלך הטיול נדרשנו לטיפול רפואי וניגשנו לבית חולים פרטי לילדים בעיר האנוי, שהיה מעבר למצופה מבחינת איכות הרפואה, זמינות הציוד והתרופות, ורמת השירות הכללית. הופתענו לטובה מאוד, והחוויה תרמה לתחושת הביטחון שלנו לאורך הטיול, במיוחד כשמטיילים עם ילדים.

המסלול שלנו בוייטנאם

הטיול שלנו נמשך כ־26 ימים, במהלכם ביקרנו בשבעה יעדים שונים. המסלול שתכננו כלל התחלה בצפון המדינה וירידה הדרגתית דרומה בהמשך.

המסלול שלנו התחיל ביומיים וחצי בהאנוי לנחיתה רכה, משם המשכנו לשני לילות הפלגה בהלונג ביי. מהלונג ביי נאלצנו לשנות תכניות וטסנו לקאם ראן, שם שהינו ארבעה לילות. מקאם ראן טסנו חזרה להאנוי ונסענו לשני לילות לנין בין, מה שהתברר כטעות ואני מפרטת על זה אחרי. מנין בין לקחנו טיסה להוי אן, שם היינו ארבעה לילות וזה אחד היעדי שהכי נהננו בהם בטיול. מהוי אן טסנו לפוקוק, שם שהינו שבעה לילות שחילקנו בין שני אזורים. לבסוף, טסנו חזרה להאנוי ליום וחצי מסכמים של הטיול לפני החזרה הביתה. 

קאם ראן הייתה במקור תכנית גיבוי למקרה שמזג האוויר בהוי אן יהיה גשום. בפועל, הטייפונים הגיעו דווקא כשהיינו בדרך לסאפה, ונאלצנו לאלתר ולשנות כיוון – טסנו לקאם ראן כדי לא להיתקע בגשמים בצפון. בדיעבד, זו התבררה כהחלטה מצוינת.

האנוי - האלונג ביי - קאם ראן - נין בין - הוי אן - פוקוק - האנוי

חמש דברים שלמדתי בדיעבד מתכנון הטיול לוייטנאם

1. למרות שטיילנו עם שני ילדים קטנים וניסינו לצמצם מעברים, בפועל עברנו בין לא מעט יעדים. זה לא היה פשוט, ובדיעבד הייתי מצמצמת את המסלול ומתמקדת באזורים קרובים יותר זה לזה.

2. בעקבות המעברים הרבים, שחלקם גם לא היו מתוכננים בגלל מזג האוויר, לקחנו חמש טיסות פנים, מה שייקר משמעותית את הטיול והוסיף לא מעט עומס לוגיסטי.

3. אחרי השהות בקאם ראן החלטנו לחזור לתכנון המקורי ולטוס חזרה לנין בין , מה שהתברר כטעות. הצפון היה גשום מאוד, היינו יומיים בנין בין כמעט בלי יכולת לצאת מהמלון, ובסופם המשכנו להוי אן. כל הסיבוב הזה היה מיותר, והיום ברור לי שהיה עדיף להקשיב לתחזית שממנה עשינו הערכת חסר.

4. לעומת זאת, ההחלטה לחלק את הלינה בפוקוק לשני אזורים שונים הייתה מעולה, הרגשנו כאילו חווינו שני איים שונים, ונהנינו מזה מאוד. הייתי אפילו מוסיפה עוד לילה באי.

5. לסיום, החזרה להאנוי בסוף הטיול הייתה מושלמת. מראש ויתרנו על הו צ’י מין סיטי, ולא הצטערנו על כך לרגע.